Core Text
ולמדתם אתם. אמר רב יהודה אמר רב, בתחלה מי שיש לו אב מלמדו תורה ומי שאין לו אב לא היה לומד תורה. דהוי דרשי ולמדתם אתם – עד שבא יהושע בן גמלא והתקין שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות, ועל זה זכור הוא לטוב היו דורשין מה שהמלה אותם כתיב חסר, ובאמת נמצאה דרשה כזו בר"ה כ"ה א' אשר תקראו אתם במועדם (פ' אמור) קרי ביה אתם, אבל כאן בודאי א"א לפרש כן, לענין זה שמי שאין לו אב אינו בלמוד כלל, שהרי תכלית הלמוד היא שמירת המצות וכמ"ש הכתוב (ואתתנן ה' א') ולמדתם לעשותם, ואמרו בתו"כ פ' אחרי (י"ח ל"א) ובספרי פ' ראה (י"ב כ"ח) כל שאינו במשנה אינו במעשה, ובשמירת המצות הלא כל ישראל ערבים זב"ז וא"כ ממילא מצווים ללמדו כדי שידע לשמור ולקיים, ומה דכתיב אתם תסר ו' י"ל דבא לרמז דמי שיש לו אב החובה עליו, משא"כ מי שאין לו אב החובה על כל ישראל, וכמש"כ.
אך אמנם לכאורה קשה ל"ל לדרוש ולמדתם אתם – תיפק ליה דמפורש כתיב את בניכם, דמשמע ולא מי שאינו בניכם, וי"ל משום דלולא הדיוק מאתם היה אפשר לומר דהלשון את בניכם אין הכונה רק בנים מתולדות אבות, אלא ר"ל דורות הבאים כמו בני ישראל בני יהודה, בני הארץ, וכדומה.
גם י"ל דאי לאו אתם אין לדייק זה גם לא מאותיות הגוף דולמדתם גם לא מהשם בניכם, דנוכל לומר דלאו דוקא הוא ואינו מוכרח, אך המלה אתם מכריתתנו לדייק דדוקא אתם את בניכם ולא אחרים, דכלל גדול בשמוש הלשון דבכ"מ שתבא מלת הגוף נוספת על סימן הגוף הרצוף לפעל או לשם, היא באה לחזק את הענין או להגבילו: הוא ולא אחר. וידוע דברי חז"ל בכגון זה במקומות הרבה, וכמו ועברתי בארץ מצרים וגו' אני ה' – אני ולא מלאך אני ולא שליח וכדומה. [וכן דקדקו חז"ל בכזה גם בלשון המשנה, וממאמר כל אחד (משנים האוחזין בטלית, ב"מ ב'): אני מצאתיה (בכנוי כפול, מלת הגוף אני וסימן הגוף במצאתיה) משמע דוקא אני ולא אחר, כלומר כולה שלי, ומדייק, א"כ מאי האי דכפלה המשנה עוד לומר זה אומר כולה שלי, וליכא למימר כמו שאמר הגאון ר' מנשה מאיליא [הובא בתפא"י] דזה אומר אני מצאתיה הוא כלל שאחריו פרט היינו אם שניהם אומרים כולה שלי הדין כך, ואם אחד אומר חציה שלי הדין כך, דאחרי דבהכלל אני מצאתיה מפורש הכונה כולה שלי ולא חציה, ולכן הקשו בגמ' הא תו ל"ל].
English: Rav Yehudah said in the name of Rav: At first, only one who had a father was taught Torah; one who had no father did not learn — until Yehoshua ben Gamla instituted that teachers of children be appointed in every town, and he is remembered for good. The missing letter in “otam” was midrashically pressed for this; but the true purpose of learning is keeping the mitzvot, as the Torah says “you shall learn them to do them.”
Type of Learning
Derash on the verse (Bavli sugya) — not a formal named middah of the 13
The Gemara uses this passuk in a sugya (proof, illustration, or dispute). Named as one of R' Yishmael’s 13 or R' Eliezer’s 32 only when that move is explicit.