ואכלת ושבעת וברכת. בעו קומי רבי איסי, שיכור מהו שיברך ברהמ"ז, אמר להו, כתיב ואכלת ושבעת וברכת – ואפילו מדומדם עיין תוס' ברכות ל"א ב' ד"ה מכאן הביאו זה הירושלמי ופירשו שמדומדם ענינו שתוי ושכור כל כך עד שאינו יכול לדבר כראוי דהכי משמע ושבעת וברכת, עכ"ל. ולא ביארו מפורש היכי משמע כן, ונראה דסמך על הדרשה שבבבלי ברכות מ"ט ב' ואכלת זו אכילה ושבעת זו שתיה ובארנו זה לעיל אות ט"ו יעו"ש, ומכיון דלא ניתן שיעור לשתיה א"כ אפילו שתה עד שיעור מדומדם בכלל.
והנה ברמב"ם לא נמצא כלל דין זה, ופלא הוא, ובשו"ע או"ח סי' קפ"ה ס"ד קבעו הדין ע"פ פירוש התוס', אבל בעיני יפלא הדבר, שהרי קיי"ל בעירובין ס"ד א' דשיכור אסור להתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה, ולא נתבאר יפה החילוק שבין תפלה לברכת המזון.
ולולא פי' התוס' הו"א דמדומדם אין ענינו שכור ממש אלא רק שתוי ביותר והוא כמו הפי' מתנמנם, שהוא כמו נים ולא נים, וכן מורה גוף הלשון מדומדם שענינו כמו הלשון דמדומי חמה, שפירושו הזמן המעורב מיום ולילה, וה"נ מדומדם שיצא מגדר מנוחת הרעיון ע"י השתיה.
English: They asked before R’ Issi: May a drunkard recite Birkat HaMazon? He said to them: It is written “you shall eat and be satisfied and bless” — even one who is “medumdam” (heavily tipsy). Tosafot explain this as one so affected by drink that he cannot speak properly; since “be satisfied” includes drinking without a fixed upper shiur, even such a state can fall under the verse. The distinction from prayer (where a drunkard’s prayer is an abomination) is discussed in the poskim.
On the daf / in context: Yerushalmi Terumot 1:4; Tosafot Berakhot 31b; O.C. 185.
Type of Learning
Custom (drunkard and Birkat HaMazon)
What Is Learned
Birkat HaMazon can still apply in a state of heavy satiety from drink in a way prayer does not; details follow the poskim.